פוליסה - נובמבר 2021

50 / 2021 נובמבר פוליסה www.polisa.news זכותה של חברת הביטוח והחוקרים מטעמה לצלם אדם בביתו חלק משמעותי מעבודתנו כחוקרים פרטיים הוא עיקוב וצילום / הסרטת אדם במטרה להציג את הצילום / סרטון כראיה למעשיו של הנעקב. פעילות זו נעשית לעיתים תכופות במסגרת חקירה על נפגע, הטוען לנזקי גוף ותובע בשל כך חברת ביטוח - אם בתביעה נזיקית או בתביעה מכוח פוליסה. בהקשר זה מתעוררת שוב ושוב השאלה: מתי ובאילו נסיבות ניתן לצלם אדם ומתי עלול הדבר להוות פגיעה בזכותו של האדם לפרטיות. ) לחוק הגנת הפרטיות (להלן "החוק") קובע כי: "פגיעה 3( 2 . סעיף 1 בפרטיות היא אחת מאלה: ) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד". 3( ... החוק עצמו איננו מגדיר מהי "רשות היחיד" ולפיכך נדרשה לכך פרשנות בפסיקה. כאן המקום להבהיר, שפגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית לחוק). כיוון שכך, נדונה 4 לחוק) וכן עוולה אזרחית (סעיף 5 (סעיף שאלת הגדרתו של המונח "רשות היחיד" בתביעות פליליות (לדוגמה ), בתביעות אזרחיות, כפי שיוצג ג'ק גלעם נ' מדינת ישראל 5026/97 ע"פ כאן בהמשך ובעתירות מול הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים המבקשת לשלול רישיונות חוקר ממי שהורשעו בפגיעה בפרטיות (לדוגמה: ע"ש לפי חוק חוקרים פרטיים). מנחם ליברמן נ. ועדת הרישוי 42/93 ) (י-ם קיימים מקרים שבהם הפגיעה בפרטיות ברורה, חד משמעית ויסודות העבירה מדברים בעד עצמם. כך לדוגמה, מובן מאליו שחדירה לביתו של אדם וצילומו בתוך חדר המיטות במהלך אקט מיני ייחשב לפגיעה .) חתוכה אייל נ' מדינת ישראל 1132/96 ) בפרטיות (ע"פ (ת"א ברצוני להתייחס לאותם מקרים הנמצאים בתחום האפור, ואינם מקיימים מצבים שניתן לגזור מהם בנקל אם מדובר ב"רשות היחיד" ואם הצילום בנסיבות אלו חוקי ומותר, אם לאו. המקרה המוצג בפני שוב ושוב, ואליו אתייחס כאן, הוא צילום אדם בחצר ביתו או במרפסת דירתו – הצופים אל הרחוב והנצפים משם. בשורה של פסקי דין, הורחב המונח "רשות הפרט" וצומצמה בהתאמה מ"י נ. דורון רוזנטל הזכות של החוקרים לצלם באותן נסיבות. בת"פ (נצ') לדוגמה, נאמר כי: המונח "רשות היחיד" אינו הגדרה של מקום, ואח' אלא של מרחב אישי שקיומו אינו פועל יוצא של מיקומו הפיזי של האדם, אלא של הנסיבות בהן הוא נמצא, ושל כוונתו לממש את זכותו לפרטיות. בפסק דין זה נקבע כי צילום יחסים אינטימיים בין בני זוג בחורשה – מהווה פגיעה בפרטיותם, שכן היה להם יסוד להניח כי אינם נצפים שם על ידי אחרים. מהגדרה זו ומתוך האיסור הנגזר ממנה, ניתן עם זאת להקיש וללמוד גם על תמונת המראה ועל צדו השני של המטבע. בהתאם, סברתי וכך גם פירשתי בעבר, שאין מדובר בהגדרה המצמצמת זכות (של חוקר לצלם) - אלא ככזו שעשויה להתיר צילום, בנסיבות שבהם לכאורה הוא אסור. חיזוק ותמיכה לפרשנות זו, ניתנה לאחרונה בפס"ד בו נתבע חוקר בתביעהאזרחיתעל ידי אישהשאחריהעקב ואותהצילםבמרפסתביתה. מדובר היה בתביעת ביטוח שהגישה אותה אישה, במסגרתה טענה בין השאר שהיא מוגבלת בתפקודה ואינה מנקה בעצמה את ביתה. החוקר התמקם ברחוב מול ביתה והסריט אותה שעה שיצאה למרפסת ביתה על מנת לנקותה. האישה הנעקבת טענה לפגיעה בפרטיות והגישה תביעה אזרחית- נזיקית נגד החוקר ונגד חברת הביטוח הראל, שבשמה פעל. בית המשפט דחה את התביעה נגד החוקר ונגד חברת הביטוח. לעניין הגדרת המונח "רשות היחיד", מבהיר בית המשפט כי: "הוא אינו מצביע על "יחידה קניינית". הוא מצביע על "יחידה אוטונומית". הוא לא נקבע על פי דיני הנכסים, הוא נקבע על פי דיני הפרט. אכן, "הזכות לפרטיות היא זכותו של האדם ולא של המקום". סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום בו אין לפרט כל קניין כגון בית הוריו, בית חולים, תא טלפון". 1 ומן הכלל אל הפרט. בית המשפט מפנה לדוח החקירה של הנתבע איתרו את בית הנפגעת מול אצטדיון 2020 בפברואר 10- בו צוין כי ב הנפגעת נראית כשהיא מנקה את 14:20 הכדורגל העירוני. בשעה המרפסת הפונה לכיוון מגרש הכדורגל. הנפגעת תועדה במשך כעשר , תוך שהיא מנקה במרץ... בשעה 14:30 עד 14:20 דקות לערך, מהשעה נכנסה לביתה. 14:30 בית המשפט מפרט ומסכם: "מעיון בסרטון ובכלל זה בדוח החוקר עולה, כי המדובר בצילום רגיל מהרחוב. לא מדובר בחדירה אל תוך רשות היחיד של התובעת. מדובר בצילום מבחוץ, ממקום שבו יכול כל עובר אורח לראות את המתרחש במרפסת ביתה של התובעת, והנה כי כן, גם מעדות התובעת עולה כי המרפסת פונה לרחוב, היא יכולה לראות מהמרפסת שכנות וגם יכולה לראות את האנשים שהולכים לאצטדיון. אין זה המקרה בו ישנה חדירה לבית התובעת, אלא מקום הפתוח לעיני כל, שכן המרפסת פונה כלפי חוץ". כאמור, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את התובעת לשאת (בית 19238-05-20 בהוצאות החוקר הפרטי וחברת הביטוח. (תא"מ .) אגבאריה נ' נוה ואח' שאן) אבקש להבהיר כי פסק הדין איננו מתעלם מעניין המידתיות ושקילת האינטרסים הנוגדים הפועלים במקרים מסוג זה: הזכות להגנה על הפרטיות מחד גיסא וזכותה הקניינית של חברת הביטוח כמו גם זכותו (וחובתו) המקצועית של החוקר הפרטי מאידך גיסא. במאזן שעורך בית המשפט בין זכויות נוגדות אלו, הוא מוצא, כי בנסיבות העניין המובא בפניו, גוברות זכויותיהם של החוקר הפרטי ושל חברת הביטוח על אלו של התובעת. מהערת אגב של השופטת ניתן להבין כי אילו צולמה התובעת בנסיבות מביכות – הייתה בכך אולי פגיעה בפרטיות, אף אם הייתה ערה לכך שצופים בה בנסיבות אלו. מאת עו"ד דני אנגל, מנכ"ל חברת בטיחות אנוש נדחתה תביעתה של תובעת בתיק נזיקין כנגד חוקר פרטי שתיעד אותה וכנגד חברת ביטוח שבשירותה פעל תוך חיוב התובעת בהוצאות