פוליסה

www.polisa.news פוליסה 19 2023 מהדורה מיוחדת יוני מיליארד 100 עלות נזקי רעידת האדמה בטורקיה – דולרים: מה תהיה העלות בישראל באירוע דומה? פינוי דיירים ושיכונם במבנים זמניים, פתרונות זמניים וקבועים בתחום התשתיות והשירותים והפגיעה הלאומית בחינוך לאורך זמן. לכל אלה יש להוסיף את ההידרדרות במצב הבריאות הכללי בשל מחסור בייצור כללי, בייצור תרופות, בתנאי תברואה לא נאותים ובתנאי מחייה נחותים וזמניים. חשוב גם לקחת בחשבון את השלכות פסיכולוגיות אישיות ולאומיות, השפעות על פיתוח המדינה והצמיחה הכלכלית, התמודדות עם עשרות אלפי חסרי-בית בשוק דיור שגם כך נמצא במשבר מתמיד והרשימה נמשכת. נעשה ניסיון קצר במספרים. נניח, לצורך בירור ראשוני, שעלות חיזוק אלף שקל. לפי 50 דירה, נטו ללא תוספות מבניות והוספת יח"ד, היא עד אלף 610 , יש בישראל כיום כ- 2022 דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביולי דירות שזקוקות לחיזוק שכן הן נבנו לפני השימוש הרווח בתקן הישראלי שהוא התקן המחייב לעמידות מבנים ברעידות אדמה. 413 מיליארד שקלים 30 הכוללת צפויה אפוא לעמוד על כ-העלות הלאומית 3,000- בהשקעה חד-פעמית ובפריסה על פני כחמש שנים. כלומר, כ מיליון 10 שקלים בלבד לאדם בתקופה של חמש שנים (אוכלוסייה של כתושבים). אלף נפגעים (פצועים והרוגים) 200 מתוך החישוב הנ"ל נחזור לטורקיה עם מיליון דולרים. כלומר, העלות למשק הטורקי נאמדת 100 "בעלות" של כבכחצי מיליון דולר לנפגע כאינדיקציה להיקף האסון (מדובר בעלות הכוללת ולא רק של הטיפול בפצועים ומשמעות ההרוגים). יש להניח שבשל ההפרשים הגדולים בתמ"ג בין המדינות, אומדן עלות זו בישראל מיליון שקלים. 2.6 – אלף דולר. דהיינו, לפחות כ 700 הייתה עומדת על כ- אלף דירות ייפגעו במידה כלשהי 610 אפילו אם רק מחצית מדיירי אותם ברעידה חזקה מאוד באישון לילה, ובהנחה שישנם כחמישה דיירים 3,950- בממוצע בכל אחת, אזי העלות הלאומית לנזקי הגוף תטפס לכדי כ מיליארד שקלים. . כלומר, 6% ההסתברות לרעידה כזאת בשלושים השנים הבאות הינה כתוחלת נזק שגבוהה הרבה יותר (בסדר גודל) מעלות ההשקעה הנדרשת, וזאת מעבר לאובדן חיי האדם על משמעויותיה ברמת הפרט וברמת הלאום. תפקידן של חברות הביטוח הישראליות על רקע היעדר ההיערכות הנמרצת של מדינת ישראל, ממשלות ישראל והרשויות - כל דחיפה והפעלת לחץ מסיבי, כבד ומשמעותי מצד חברות הביטוח כלפיהם - הינו רק מתבקש. בסיכומו של דבר, אירוע רעידת אדמה משמעותי עלול לגרום כאן היקף תביעות אדיר שיונח לפתחן של חברות הביטוח. לסיכום המספרים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת ועידת התורמים לנזקי האסון בטורקיה מדברים בעד עצמם. במיוחד אם בוחנים אותם מנקודת המבט הישראלית ועורכים אפילו חישובים ראשוניים ובסיסיים בלבד. ד"ר ברוש מציין, בצדק, שהגיעה השעה שמדינת ישראל תתחיל בהיערכות מידית לקידום פני האסון הריאלי. על המדינה לשים את כל כובד משקלה בכדי למצוא את הדרכים הנכונות והאפקטיביות ביותר לקדם תהליכים משמעותיים של בנייה חדשה וסילוק או שדרוג המבנים המסוכנים בכל רחבי הארץ וזאת גם ע"י הגברת המודעות הלאומית והאישית. 2023 במרץ 23 , ב- 3286 פורסם בגיליון פוליסה 11 המשך מעמוד האתגר הביטוחי ותפקידן החברתי של חברות הביטוח בשימור מבנים ארוכים בניסיון להשיג ביטוח ובמקרה הפחות טוב - נתקעים בהיעדר יכולת להשיגו. האתגר הביטוחי בשימור מבנים מעבר לקשיים הבירוקרטיים הכרוכים במיזם של פרויקט שימור, וההליכים הארוכים והמתישים מול הרשויות, הצטרף בשנתיים האחרונות קושי נוסף: חוסר רצון של חברות הביטוח לבטח פרויקטים מסוג זה. השגת ביטוח לפרויקטים לשימור מבנים היא ממש לא עניין של מה בכך. המענה השולט בכיפה מבחינת חברות הביטוח הוא דחייה (כמעט) אוטומטית. חברות הביטוח לא ששות, בלשון המעטה, לספק מעטפת של ביטוח עבודות קבלניות לפרויקטים לשימור והסירוב הוא ברוב המקרים גורף. זאת, גם אם ניתן, ואת זה אני אומר מניסיון, למצוא פתרונות אפקטיביים וראויים, שגם יעניקו את השקט הנפשי ליזם וגם יתכתבו עם כדאיות כלכלית לחברת הביטוח, נוכח הסיכונים הברורים. פרויקטי שימור מהווים אתגר חיתומי. פעמים רבות רב הנסתר על הגלוי כי מדובר במבנים שנבנו בשיטות בניה או בחומרי בניה שאינם מעניקים בטחון לגבי יכולת עמידתם והתנהגותם בעת ביצוע עבודות קונסטרוקטיביות. יתרה מזו, נזקי רכוש בעבודות על מבנה שימור עלולים להיות גבוהים בהיותם כרוכים בשחזור וכינון אלמנטים אדריכליים מיוחדים המחייבים דיוק ועבודות אמן, לכן גם עלויות כינון נזק עשויות להיות גבוהות יחסית. תפקידן החברתי של חברות הביטוח לחברות הביטוח בישראל, כמו בכל מקום בעולם, יש תפקיד חברתי חשוב. טיפלנו לאחרונה בפרויקט שימור לא מורכב שקבלן ביקש לבטח ונענינו בשלילה מכל חברות הביטוח. כעבור זמן קיבלנו להפתעתנו פנייה מהנהלת אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל: "יש לנו עניין בפרויקט כי המבנה משמש כמוזיאון ובכוונתנו להציג בו אוסף אמנות שבבעלותנו – כיצד ניתן לקדם את הביטוח?". כמובן שזמן קצר לאחר מכן הגיע טלפון מהמחלקה ההנדסית של אותה חברת ביטוח, הפוליסה הונפקה והפרויקט יצא לדרך. לפתע פתאום הסיכונים נעשו סבירים, והסירוב המוקדם הפך לאישור לבטח את העבודות, שמלכתחילה בהסתכלות מקצועית אובייקטיבית הן באמת פשוטות. ההגדרה של המבנה כמבנה שימור הניבה סירוב גורף מכל חברות הביטוח, בלי הסתכלות אמיתית על הסיכונים. חברות הביטוח חייבות להבין שהתפקיד שלהן בענף הבנייה לא מתחיל ונגמר בפוליסה או בכיסוי. מכיוון שהן מורשות לפעול בישראל כמבטחות, מוטלת עליהן גם אחריות לאומית וחברתית ולא רק עסקית גרידא. חברות הביטוח צריכות להרים את הכפפה ולהציע פתרונות. עליהן לראות איך כן ניתן לספק הגנה לפרויקטים מסוג זה, ולא רק להגיב בביטול. בטוחני שתמיד קיים שביל זהב בין האינטרסים השונים של המדינה, הרשות המקומית, בעלי הנכס, היזם, הקבלן, המתכננים וחברת הביטוח. נכון, דרושה לעתים יצירתיות, אך בסופו של היום – כולנו נרוויח. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מדגישה באתר האינטרנט הרשמי שלה, ולא על כך יגאל אלוןבכדי, את דבריו הידועים של ש"עם שאינו מכבד את עברו, ההווה בו הוא חי דל ועתידו לוט בערפל". אני, הקטן, מצטרף לכך. 2023 במרץ 30 , ב- 3291 פורסם בגיליון פוליסה 12 המשך מעמוד

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=