פוליסה

חדשות הביטוח הפנסיה והפיננסים www.polisa.news פוליסה איציק סימוןבשיתוף סוכנות הביטוח 2023 יוני ענף ביטוחי הקבלנים – סיכונים, אתגרים והזדמנויות מהדורה מיוחדת לרגל הכנס השנתי של התאחדות הקבלנים בוני הארץ

www.polisa.news פוליסה 2 2023 מהדורה מיוחדת יוני ענף הבנייה הוא הקטר של המשק – ביטוח טוב ישמור אותו על הפסים תוכן ענף ביטוחי הבנייה משתנה כל הזמן. כסוכנות ביטוח שפועלת בו כבר מזה יותר שנה, אנו מכירים היטב 35 מאת התמורות והמגמות שחלות בו, בין אם מדובר על תקופות שיחלפו אך ישאירו את חותמן (כמו הקורונה), ובין אם מגמות שכולנו צריכים להתאים את עצמנו אליהן. כסוכנות ביטוח המתמחה באופן ספציפי וייחודי בביטוחים בענף הבנייה – מפוליסות קבלניות ועד ביטוחי אחריות מקצועית או חבות המוצר – אנו שואפים תמיד להיות עם היד על הדופק. לא פחות חשוב מכך, אנו פועלים כל העת לעידוד חברות הביטוח ליזום ולהוביל, לקידום חינוך שוק לבטיחות באתרי בנייה, ולפרסם קולות קוראים למשרדי הממשלה לטפל בכשלים השונים בענף. בגיליון המיוחד שלפניכם אתם מוזמנים לקרוא תכנים לאורך השנים האחרונות. פוליסה שפרסמנו בעיתון חלקם מקצועיים ונוגעים בנושאים הנדסיים וביצועיים, חלקם מנתחים את הענף מנקודות מבטנו כסוכנות ביטוח, וחלקם קשורים לנושאים שאנו סבורים שיש להציף ולתת להם את מלוא תשומת הלב. למשל, תפקידו החשוב של ענף הבנייה בהתמודדות עם רעידות אדמה או הצורך בהגברת המקצועיות של פועלי הבניין. אנו מקווים שתמצאו עניין רב בגיליון המיוחד שלפניכם ונשמח לשמוע את דעתכם בנוגע לתכנים והמאמרים. בואו נפעל יחד כדי לדאוג שענף הבנייה, המוגדר בצדק בתור הקטר של המשק, ינוע בבטחה ובמהירות על הפסים. בהערכה רבה, איציק סימון, מנכ"ל ומייסד הסוכנות 3 >> משבר הביטוח הוא כבר כיום איום על הבנייה בישראל מאת ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ 8 >> תפקידו של המהנדס בסוכנות ביטוח לביטוחי בנייה שיחה עם מהנדס אזרחי וסו"ב עומרי ניסני , איציק סימון סוכנות לביטוח 10 המים שמתחת לפני השטח: סוגיות ביטוחיות מאת >> בהתמודדות עם מי תהום באתרי בנייה בישראל מהנדס אזרחי וסו"ב עומרי ניסני 11 מיליארד 100 עלות נזקי רעידת האדמה בטורקיה – דולרים: מה תהיה העלות בישראל באירוע דומה? 4 ביטוח קבלני הפסדי? דרושה חברת ביטוח עם חזון 9 הסוף לתביעות שיבוב ביטוח לאומי בענף הבנייה? אורי לביא פלגהעורך: עמית קרטס-בנין, ירון ניר, מרינה פובולוצקיעריכה: סטודיו אופק גרפיקה: תקשורת כלכלית בע"מ אריה לביא,המו"ל: 03-5407884 טלפון: news@polisa.news דוא”ל: polisa.news אתר: חדשות הביטוח הפנסיה והפיננסים www.polisa.news פוליסה האתגר הביטוחי ותפקידן החברתי של חברות הביטוח בשימור מבנים 12 , אך אין לצפות 2030 עד 50% שוק הקבלנים יגדל בכששוק ביטוח הקבלנים יתרכך בשנים הקרובות 14 הכשרה מסודרת של פועלי בניין תשפר את תוצאות ביטוחי הקבלנים 15 איציק סימון לחברות הביטוח: מצאו את הפתרונות הביטוחיים לפרויקטים של התחדשות עירונית 16 סיקור נרחב של הוועידה המקצועית שערכה סוכנות איציק סימון בה נידון הקשר ההדוק בין סוגיות הביטוח לסיכונים בענף הבנייה 20 מרושת במצלמות און-ליין ובמערכות בינה מלאכותית: איך יראה אתר הבנייה העתידי ומה המשמעויות החיתומיות הנגזרות מכך 16 הבנאי המוסמך – הגיע הזמן להכשיר את פועלי הבניין 13 המאמרים במהדורה זו נכתבו על ידי איציק סימון, אלא אם צוין אחרת

www.polisa.news פוליסה 3 2023 מהדורה מיוחדת יוני משבר הביטוח הוא כבר כיום איום על הבנייה בישראל מאת ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אל ההשפעות הקשות על ענף הבנייה והתשתיות של השנים האחרונות שהביאו הקורונה, חסמי תובלה, המלחמה באירופה, רעידות אדמה וזינוק הריבית, הצטרף גם משבר הביטוח שהופך לאיום של ממש על ענף הבנייה הישראלי. ההליך שהביא לפגיעה בביטוח הענף גורר אותנו לזינוק בפרמיות ומונע בנייה והקמת תשתיות בפועל. קפאון עמוק שאליו נכנס השוק יבוא לידי ביטוי בתוך חודשים עם קבלת הציבור את סביבת הריבית החדשה כעובדה שיש לחיות איתה. עם חזרתם לשוק של הקונים שמחכים כיום ‘על הגדר’, הצניחה בהיקפי הבנייה צפויה להפגיש אותם עם מציאות חדשה של מחסור כבד מאוד בדירות שיגרור את השוק לזינוק נוסף במחירים. כולנו, המדינה, השלטון המקומי והמגזר הפיננסי ובו ענף הביטוח, חיים לעבוד יחד כדי לשנות את התמונה ולחזור לבנות בכמויות שיענו על הצורך בשוק. יש לזכור כי קבלני הביצוע – הנפגעים המיידיים של חסם הביטוח, עובדים עם מרווחים נמוכים כמו שנחשף לא פעם בדוחות של המדינה. עכשיו, כשתנאי הפוליסות דורשים זינוק בהשתתפות העצמית והגדרה מחדש של סיכון מיוחד בפרויקטים רבים שלא נחשבו לכאלה עד כה, אנחנו צריכים שינוי וחשיבה מחדש על התחום הרגיש הזה. למה הגענו למצב הזה? נתחיל בזה ששוק הביטוח בישראל קטן וריכוזי. חברות זרות נמנעות מכניסה אליו, בשונה משווקים דומים בעולם. נוסף על כך, אנו עדים לצמצום פעילות מבטחי המשנה מחו”ל בארץ. בעיקר לאור תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי, בתחום הבנייה - הנוהג לחזור בתביעות שיבוב (העברת האחריות הביטוחית). תביעות רבות מוגשות בחלוף שנים רבות ממועד האירוע, לעיתים בסמוך לתום שבע שנות חובה בחוק. תביעות השיבוב גם מחייבות את חברות הביטוח לשמור על רזרבות גדולות לתקופה ארוכה. חלק מהן הוגשו נגד מעגלים רחוקים מהאחראים לאירוע התאונה ומאלצים מבוטחים והמבטחים שלהם להיגרר להליכים שנמשכים תקופה ארוכה בעלויות לא מבוטלות. לצד אלה, בפוליסות בתחום זה, פרקי הצד שלישי וחבות המעבידים מגלמים סכומי פיצויים הגבוהים בישראל בתביעות נזיקין. מזמיני עבודות בנייה ציבוריים ופרטיים עורכים לעתים קרובות ביטוח עבודות קבלניות בעצמם, אך יחד עם זאת דורשים במסגרת מכרזי עבודות הביצוע שלהם מקבלן הביצוע הנבחר ביטוחים משלימים בלבד של חבות מוצר ואחריות מקצועית. ההשלכה על כך בשטח היא שהקבלן הופך למסורב ביטוח או מחויב ו”לכוד” ברכישת ביטוח ספציפי לפרויקט באותה חברת ביטוח בה מזמין העבודה ביטח את הפרויקט שלו. הדבר יוצר קושי בניהול הסיכון, שכן לא הגיוני לחדש פוליסות ספציפיות לאורך שנים ולעיתים הוא נאלץ לרכוש ביטוח עבודות קבלניות, המהווה למעשה כפל ביטוח לביטוח שהמזמין כבר ערך. אם לא די בכך, הרי שהקבלנים המתמודדים עם מכת הפשיעה שפשה בענף וגורמת לנזקים במיליונים בציוד שנגנב ונשרף על ידי ארגוני פשע – פרוטקשן, ונאלצים להתמודד מהצד השני עם חברות הביטוח. התאחדות הקבלנים בוני הארץ פנתה מספר פעמים אל הממונה על הביטוח ומשרד האוצר לצורך עניין זה אך נראה שהדרך לפתרון תהיה ארוכה. אנו קוראים לכל השותפים בענף הביטוח לתת יד לשינוי המצב. אם לא נפעל כולנו עכשיו, הפגיעה תגיע לבית שלנו – מילולית, לבית של כל אחד מאיתנו.

www.polisa.news פוליסה 4 2023 מהדורה מיוחדת יוני ביטוח קבלני הפסדי? דרושה חברת ביטוח עם חזון תחום ביטוח הקבלנים בישראל עובר מזה כשנתיים טלטלה של ממש וכל העוסקים בענף מרגישים היטב את "המכה" ובמיוחד כשקבלנים מתקשים לא פעם להשיג ביטוח עבודות קבלניות לפרויקטים. יתירה מזו, גם כשהם מצליחים לרכוש פוליסה מתברר להם שהמחירים כמעט הוכפלו בממוצע בין השנים (מומחים סבורים שהיד עוד נטויה). 2020-2022 גזירת גורל? כמובן . כמו כל משבר שלא מאתגר, זו יכולה להיות הזדמנות. במיוחד עבור חברת ביטוח ישראלית שתשכיל להפוך את הלימונים ללימונדה עם כניסה מושכלת לוואקום שנוצר. הוריקן בצפון אמריקה משפיע על פרויקט בנייה בחולון? ברוח "שמחת תורה" לאחרונה, שציינו נתחיל מבראשית. ביטוח הקבלנים בישראל מבוסס על מבנה שבו חברות הביטוח הישראליות מנפיקות את הפוליסות הקבלניות תוך שהן נשענות על מבטחי המשנה בחו"ל. כלומר, חברות הביטוח הגלובליות מספקות את הגב הכלכלי להתמודדות עם תביעות המוגשות בישראל. כבר מזה מספר שנים שמבטחי המשנה הגלובליים סופגים הפסדים ניכרים בשל תופעה עולמית דרמטית שטרפה את קלפי החישובים .שינוי האקלים העולמיהאקטואריים: אין צורך להכביר במילים אודות עליית פני הימים בעקבות התמוססות הקרחונים, סערות, סופות ושיטפונות באזורים נרחבים בעולם. כל אלה הסבו נזקים אדירים שהונחו לפתחם של חברות הביטוח הבינלאומיות ומבטחי המשנה. בשנתיים האחרונות נדרשו מנהלי חברות ביטוח המשנה, ע"י בעלי המניות, לבצע בדק בית ו"חישוב מסלול מחדש". בין השאר על ידי איתור "ענפי ביטוח הפסדיים" ואזורים המהווים מוקדי הפסדים ניכרים. ביטוח העבודות הקבלניות מצא את עצמו במהירות במוקד העניין אחת הסיבות המרכזיות לעלייה בפרמיות הביטוח בפוליסות הקבלניות היא ירידה עקבית במספר מבטחי המשנה הממשיכים לספק פוליסות בענף הבנייה. מבטחי משנה רבים החליטו להפסיק לספק מענה לביטוח עבודות קבלניות ואלה שנשארו הורידו הילוך, צמצמו קיבולת מחד והעלו תעריפים ואקססים מאידך. כולם "חוטפים" והקבלנים בישראל "חוטפים יותר" חשוב להדגיש כי למרות שמדובר בתופעה עולמית שקבלנים בכל העולם מתמודדים עמה, בישראל המהלומה היא משמעותית עוד , הנציגה Israel Marsh יותר. לפי נתוני חברת המקומית של ברוקר הביטוח הגדול בתבל (עם מדינות), הקבלנים 130 פעילות החובקת כהישראלים נפגעו מהסיטואציה באופן דרמטי ביחס למקביליהם בעולם. מדברים, למשל, על Marsh הנתונים של בפרמיות הביטוח 100% קפיצה של יותר מ- .2019-2021 הקבלני בישראל בין השנים לדוגמה, בפרויקטים שעלות ביצועם עומדת מיליון שקלים, הפרמיה נושקת כיום 200 על כלמיליון שקלים במקרה הטוב, כאשר רק לפני אלף שקלים. 480 שנתיים עמדה על פחות מהעלייה מתבטאת גם באקססים כאשר אם ההשתתפות העצמית של המעביד 2018 בשנת בפיצוי לעובד שנפגע 10,000- עמדה על כ שקלים, כיום אנחנו מדברים כבר על סכומים שמגיעים אפילו שקלים 40,000- ל ומעלה. בפרויקטים גדולים, לפי נתוני , ההשתתפות Marsh העצמית של המעביד אפילו מטפסת 100-150 לסכומים של אלף שקלים. המגמה זהה בפרק הרכוש בפוליסה הקבלנית עם זינוק של עשרות אחוזים בהשתתפויות העצמיות המונחות 500% לפתחם של הקבלנים, וכן עלייה של כבאחריות צד ג'. מדוע ההשלכות על השוק הישראלי הינן ביתר שאת? ישנן כמה סיבות. ראשית ענף הבניה נחשב לאחד הענפים המסוכנים בתחומי התעשייה "ותרומתו" להיקף הנפגעים בעבודה בישראל הינה משמעותית ביותר. תאונות העבודה הרבות ובכללן תאונות העבודה הקטלניות מציבות אתגר לכל העוסקים בענף, שבניגוד לדעה הרווחת שוקדים כדי למצוא כשהתעריפים כבר האמירו, ההשתתפויות העצמיות טיפסו משמעותית והאמצעים להקלה בסיכון התגברו, חברת ביטוח בעלת חזון שתבין שאפשר להיכנס לוואקום שנוצר בלב ליבו של השינוי ולעשות "לימונדה מהלימון", תוכל לגרוף נתח שוק משמעותי בתנאים ובתמחור שיניבו לה רווח הולם מאת איציק סימון

www.polisa.news פוליסה 5 2023 מהדורה מיוחדת יוני פתרונות לשיפור המצב. פגיעות עובדים בתאונות קשות בענף מולידות תביעות שמטפסות במהירות למיליוני שקלים (לאור הפסיקה הישראלית ובפרט נוכח ראשי נזק כדוגמת "אובדן השתכרות לעתיד" או הלכת השנים האבודות). לפי נתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, מספר ההרוגים בתאונות עבודה בישראל היה גדול מהממוצע 2011-2018 בין השנים במדינות האיחוד האירופאי, ובחלק מהשנים ומעלה. 200% בשיעור של הביטוח הלאומי כגורם לעליית מחירים בביטוחים קבלניים אפקט תביעות השיבוב של המוסד לביטוח הלאומי (המל"ל) הינו גורם ראשון במעלה שמשפיע על שוק ביטוח העבודות הקבלניות בישראל. כידוע, לאחר שהמל"ל מכיר בעובד שנפצע או חלילה נהרג באתר בנייה בתור "נפגע עבודה", הוא נדרש לשלם לו או למשפחתו גמלאות משמעותיות שמצטברות לסכומים נכבדים. לעתים קרובות המל"ל מגיש בהתאם תביעת שיבוב כנגד הקבלן הראשי ו/או היזם או צדי ג' אחרים בהם הוא רואה אחראים לקרות האירוע, או בהיותם אחראים לבטיחות. התביעה מתגלגלת לפתחה של חברת הביטוח המבטחת את הפרויקט. אם הכיסוי בפרק הצד שלישי בפוליסה אכן מוסדר כיאות, חברת הביטוח נאלצת להשיב למל"ל את היוון התשלומים ששולמו ו/או ישולמו בעתיד לנפגע ו/או לשאיריו. "הספורט הלאומי": הגשת תביעות נזיקין נקודה נוספת קשורה לשאלה "האם חברות הביטוח משכילות להקדיש משאבים מספקים להגנה?". כלומר, האם הן משקיעות את המשאבים הדרושים לחוקרי תאונות עבודה מקצועיים, ביצוע תחקור אירוע בזמן אמת והעמדת הגנה נמרצת. לעתים נדמה, לצערי, שלחברות הביטוח בארץ ולמערכת המשפט הישראלית ישנה נטייה ברורה להגיע להסדרי פשרה למרות שפעמים רבות אין לנתבע אחריות והתביעה ניתנת להדיפה בהליך משפטי מלא. בחסות יכולת דלה לטעמי בהגנה והסדרי פשרה, מתקיים כאן סוג של עידוד לתובעים פוטנציאליים שחלקם אינם נפגעים אלא "נפגעים". תגובת חברות הביטוח הישראליות לשינויים שהונחתו על ידי מבטחי המשנה? מגננה כיצד הגיבו חברות הביטוח הישראליות להחמרת התנאים מצד מבטחי המשנה בחו"ל? למגננה. מגננה בשלב ראשון וכצפוי, הן נכנסו שבאה לידי ביטוי בהעלאת מחירים, העלאת השתתפויות עצמיות, החמרת התנאים לקבלת ביטוחים חדשים ואף דחייה לביטוח של פרויקטים מורכבים (או שנחזים להיות מורכבים) כמו שימור מבנים, תוספת מרפסות או ממ"דים למבנים קיימים, תוספות בנייה וכיו"ב. הכלל הוא ברור: ככל שהפרויקט מוערך כבעל סיכון גבוה יותר, כך המבטחות מקשות את התנאים להנפקת הפוליסה עבורו. את המגננה הזו ניתן להסביר לא רק כ"אינסטינקט עסקי בריא" אלא כחלק משינויים עמוקים יותר בתפיסה של חברות הביטוח את עצמן. חברות ביטוח או בתי השקעות? בשנים האחרונות חברות הביטוח בישראל התרחבו הרבה מעבר לשוק הביטוח והפכו במידה רבה לסוג של "בתי השקעות". לעתים נדמה שנוח להן יותר להתמקד בהעצמת ההון של החברה דרך השקעות בשוק ההון ובאפיקים נוספים (כמו השקעות בנדל"ן) ורכישת החזקות ומניות במגוון רחב של תחומים. אנחנו רואים כבר שנים שחברות הביטוח הישראליות מציגות פעילות "מוטת השקעות". הן נחשבות כיום למנהלי ההשקעות הגדולים במשק כאשר לצד היותן חברות ביטוח הן מנהלות לציבור את קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. כלומר, גם שליטה בניהול חיסכון פנסיוני (טווח ארוך) וגם החזקה בחברות אשר מנהלות כספים בטווח הקצר (בעיקר באמצעות קרנות נאמנות). לעתים נראה שככל שהרווחים וההון הצבור של החברה גדל, כך היא "שוכחת" את תפקידה המקורי כחברת ביטוח. ואכן, בשביל מה צריך להסתכן במכירת ביטוח אם ניתן להשיא רווחים טובים לבעלי המניות באמצעות זרוע השקעות? בעיית מיעוט השחקנים – ישראל מול פורטוגל כדוגמה סוגיה חשובה נוספת היא מיעוט השחקנים הפעילים בענף הביטוח בישראל. אני נוסע תדיר לכנסים בתחום הביטוח ופוגש גורמים מקצועיים ממדינות שונות והנתונים תמיד מפתיעים אותי מחדש. מיליון 10 ניקח, לדוגמה, את פורטוגל. מדינה עם חברות ביטוח 37 תושבים שפועלות בה כמקומיות ועוד מאות חברות ביטוח מהשוק האירופאי המשותף. זאת בעוד שבישראל, עם אוכלוסייה בגודל זהה, שירותי הביטוח (המשך בעמוד הבא) על פרויקט עיר דוד: בעזרת שיתוף פעולה מצוין עם מבטחת שליוותה את התהליך והרימה את הכפפה בתמורה לפרמיה ותנאים נאותים, הצלחנו להעמיד פוליסה שאפשרה לפרויקט הלאומי הזה, באתר שהוא מסמליה החשובים של ירושלים, לצאת לדרך

www.polisa.news פוליסה 6 2023 מהדורה מיוחדת יוני חברות בלבד (שגם הן 13 מתחלקים בין כמאוגדות פחות או יותר בחמש קבוצות). הנתונים האלה צריכים להיות מונחים בכל יום, לדעתי, על שולחנו של המפקח על הביטוח. על הרגולטור מוטלת החובה ליצור כלים לכניסת חברות ביטוח חדשות לשוק, כולל חברות עולמיות הנמנעות מפעילות בישראל נוכח הקשיים הרגולטוריים הדרקוניים. אחד החסמים לדוגמה, הינו העובדה שחברות ביטוח זרות אשר אין להן רישיון של "מבטח ישראלי" או "מבטח חוץ", לפי הגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), , לא רשאיות להגיש בישראל 1991 התשמ"אתביעת תחלוף ישירה כנגד הגורם לנזק שבגינו היא חויבה בכיסוי ביטוחי. במאמר מוסגר אציין כי בית המשפט העליון קיבל לאחרונה פסיקה תקדימית בנושא שאפשרה הגשת תביעת תחלוף על ידי מבטח זר אך זה מקרה בודד שקשה לקבוע אם הוא מבשר את העתיד. פסק הדין הנ"ל גם לא הגיע מעולמות ביטוחי הבנייה ולא בטוח שיהיה אפשר להשליך ממנו לענייננו. לא רק בעיה של ביטוח אלא איום ממשי על ענף הבנייה ומצוקת הדיור העלייה בתעריפי ביטוח העבודות הקבלניות בישראל בעקבות המגמה בקרב מבטחי המשנה בחו"ל היא לא רק בעיה שיש לבחון בפריזמה צרה של פרמיות, השתתפויות עצמיות וכדומה. בשורה התחתונה הנזק עלול להיות רוחבי ויש למנוע מצב שבו חברות הביטוח הישראליות יהוו בלם וחסם לענף הבנייה בכללותו, אגב חסימת האפשרות לרכוש ביטוח לפרויקטי תשתית והתחדשות עירונית מורכבים הנתפסים כמסוכנים, או לבעלי מקצוע נחוצים שמתקשים להשיג כיסוי ביטוחי. המועצה הלאומית לכלכלה התוותה אסטרטגיה לדיור לפיה הביקוש לדיור בישראל מחייב דירות 60,000- סיום בנייה של כ מהן במחוזות 33% בשנה (כהמרכז ותל אביב בלבד). בפועל, לצערנו, קצב הבנייה השנתי דירות 47,000- עומד על כ שבנייתן מסתיימת. כלומר, דירות 10,000- "מינוס" של כ שהולך ומצטבר בכל שנה. מצוקת הדיור קשורה למגוון היבטים נוספים (כמו שיווק קרקעות או שיפור צירי תחבורה) אך לביטוחי הבנייה יש תפקיד חשוב. ככל שהקבלנים בישראל יתקשו להשיג ביטוחי בנייה ראויים, כך יקטן בהתאמה קצב הבנייה. הניסיון מלמד שהקשחה בהשגת הביטוחים באה לידי ביטוי גם בעיכוב בלוחות זמנים כאשר פרויקטים מורכבים דורשים לעתים אפילו חודשים ארוכים להנפקת פוליסה ראויה. הפתרונות וההזדמנות – איזו חברת ביטוח "תרים את הכפפה"? לאחר שתיארנו את הסיבות למצב הקיים ואת הבעיות הקיימות כיום בשוק ביטוחי הבנייה נוכח התפאורה שנוצרה, חשוב לי לנסות ולשרטט נתיב יציאה. אנסה להניח כאן סל פתרונות וקול קורא לחברת ביטוח שתשכיל לחצות את הרוביקון ולנצל את ההזדמנות לטובתה ולטובת השוק בכללותו. ראשית אתייחס להתנהלות חברות הביטוח מבחינת דחיית ביטוחים עבור פרויקטים שנראים, לכאורה, מורכבים ועתירי סיכון. פעמים רבות חברות הביטוח הישראליות יכולות להציע ביטוח לפרויקט אך נמנעות מלהשקיע את המשאבים הדרושים כדי לפרק את נתוני ניתן כן הפרויקט לגורמים ולבחון הנדסית כיצד לתת פתרון. לא אחת, ההעדפה היא להימנע מחשש לכניסה ל"הרפתקה" שעלולה לסבך אותן. אני גורס שגם במצבים שנראים מורכבים במבט ראשון אפשר בהחלט למצוא פתרון. סיפור הביטוח של פרויקט מגדל דוד בירושלים, כמשל דוגמאות יש לי למכביר ואחת מהן משקפת היטב את הגישה שלעניות דעתי יש לאמץ. לאחרונה לקחנו בסוכנות הביטוח שלנו חלק בפרויקט מורכב ומאתגר של בניית מרכז מבקרים חדש למוזיאון מגדל דוד בלב חומות העיר העתיקה בירושלים. מובילי הפרויקט התקשו מאד להשיג את הביטוח לאור שורה של אתגרים הנדסיים ובכללם: דרישות רבות מצד רשות העתיקות, חשש מקריסת החומה העתיקה כתוצאה מחפירה עמוקה בצמידות לה, עבודה באתר תיירותי שוקק וצפוף שממשיך להיות פעיל בזמן ביצוע העבודות ועוד. ביצענו סיעור מוחות עם המתכננים והמפקחים, למדנו את הפרויקט (במשרדנו מועסק מהנדס בניין במשרה מלאה), דרשנו לבצע ווידוא להנחות היסוד באשר לביסוס הקיים או לא קיים לחומת מגדל דוד ודרשנו בדיקות הנדסיות לניתוח הקרקע שמתחת לחומה. בעקבות הממצאים המפתיעים, המתכננים נשלחו לעדכן תוכניות שתאמו ביצוע בטוח של הפרויקט - הנדסית ובטיחותית. ארזנו הכול לסקר שנגע בעצבים החשופים של המיזם

www.polisa.news פוליסה 7 2023 מהדורה מיוחדת יוני ובפתרונות לסיכונים שזיהינו. בעזרת שיתוף פעולה מצוין עם מבטחת שליוותה את התהליך והרימה את הכפפה בתמורה לפרמיה ותנאים נאותים, הצלחנו להעמיד פוליסה שאפשרה לפרויקט הלאומי הזה, באתר שהוא מסמליה החשובים של ירושלים, לצאת לדרך. בתהליך כזה ניתן בהחלט לבצע חיתום לפרויקטים מאתגרים, ומה שעבד בחומות העיר ירושלים יכול לעבוד בכל מקום אחר בארץ, אני בטוח בכך. קווי פעולה לחברת ביטוח עם חזון . משבר הוא גם אני סבור שיש כאן הזדמנות דלת וזוהי פנייה למבטח שירים את הכפפה. כשהתעריפים כבר האמירו, ההשתתפויות העצמיות טיפסו משמעותית והאמצעים להקלה בסיכון החריפו, חברת ביטוח בעלת חזון שתבין שאפשר להיכנס לוואקום שנוצר בלב ליבו של השינוי ולעשות "לימונדה מהלימון", תוכל לגרוף נתח שוק משמעותי בתנאים ובתמחור שיניבו לה רווח הולם: ע"י יצירת - זאת, למשלחיתום יוזם ומשפיע מתווה לתנאי כיסוי ביטוחי המתכתבים עם הסיכונים הספציפיים של הפרויקט, והטמעת מדיניות של מענה והתמודדות עם קשיים (גם כשהם נראים "בלתי עבירים") חלף דחייה אוטומטית. יש להימנע משימוש בכותרות שפוסלות מראש סוגי פרויקטים או סוגי עיסוק. כמעט כל פרויקט ותחום עיסוק יכול ליהנות מביטוח בתנאים תואמים, מבלי להעמיד את המבטחת בפני סיכון לא מחושב. - הבנת בחינה יסודית של מהות העבודות התוכניות, שיטת הביצוע, שיטת הדיפון והתאמתה לתנאי הקרקע ועוד. כפועל יוצא: זיהוי הסיכונים ונקודות התורפה, ובחינת הפתרונות המוצעים כנגדם. – בחירת הקבלן בחינת התאמת הקבלן המבצע המבצע בהתאם לעברו מבחינת ניסיון ויכולת, עבר ביטוחי, תאונות עבודה, קנסות, סנקציות רגולטוריות וכדומה. קירבה צפיפות,בחינת תנאי סביבת העבודה – למבנים שכנים, הקפדה על קבלת דו"ח תיעוד קירבה למבנים המאופיינים ,מבנים סמוכים באוכלוסיות מיוחדות (כגון גני ילדים, בתי ספר וכיו"ב) וכדומה. - עמידה קביעת אמצעים נאותים להקלה בסיכון על דרישות מתאימות והגיוניות של אמצעים להקלת הסיכון. מדובר בנושא מורכב ביותר ואסביר עם דוגמה. בימים אלה ביטחנו פרויקט הכולל חפירה מתחת לחלק ממבנה קיים. הכיסוי אושר רק לאחר שהלקוח הסכים (בניגוד לתוכניותיו המוקדמות) לפנות את הדיירים מתחילת החפירה ועד למועד השלמת הקמת החניון. כמובן שנקבעו אקססים תואמי סיכון למקרה נזק למבנה הקיים. המתכתבים עם כל תמחור ואקססים נאותים – האמור לעיל ונגזרים מנתוני הפרויקט, הלקוח חייבת לחלחל כאן התובנה והקבלן המבצע. שיזמים שנכנסים לפרויקטים מורכבים וחריגים בסיכוניהם צריכים להשאיר חלק מהסיכון .על חשבון הרווח היזמיאצלם מאבק מאבק בתביעות סרק סדרתיות - בתרבות התביעות הנלוזה שהתפתחה כאן של הגשת תביעות סרק שמערימות קשיים על המבטחים שמזדרזים "לצמצם" נזקים על ידי הגעה לפשרה. תביעות "נפגעים" שאין בהן ממש הפכו לצערנו לסוג של "ספורט לאומי" בענף הבנייה. המבוטחים וחברות הביטוח צריכים לשלב ידיים בהדיפת הליכים מדומים ולא לחשוש גם מניהול מלא של הליך משפטי. אתן דוגמה עדכנית מפעילותנו בסוכנות. לאחרונה ליווינו קבלן בתביעת עובד שטען כי נפל מסולם באתר בנייה ברמת השרון. המבוטח היה בטוח בצדקתו והחליט לנהל את ההליך עד תומו. בדיונים בבית המשפט התברר ש"הקייס" של העובד רחוק מלהיות "סגור". התגלה שהוא מציג מספר גרסאות לאופן התרחשות התאונה וכן הוברר שהקבלן פעל ע"פ תקנות הבטיחות (למשל, העובד קיבל הדרכות כנדרש, והסולם היה תקני ותקין). מה התוצאה? בית המשפט דחה את התביעה כולה והעובד אף חויב בהוצאות. הדוגמה הזו היא רק אחת מני רבות. הניסיון מלמד שלפעמים דווקא הנזקים שנגרמים לקבלנים וחברות הביטוח כתוצאה מתביעות של "ניזוקים קטנים" (נפילה מסולם, החלקה באתר) מצטברים בסוף למסה קריטית שגורמת לנזק ארוך טווח. אם תרצו, מה שמתחיל בתביעה של פועל בתל אביב על תאונה מבוימת (או נזק מבוים) וניהול תביעה פשרני - מתגלגל בסוף ליציאת מבטחי משנה בחו"ל משוק ביטוחי הבנייה בישראל. 2022 פורסם בגיליון מיוחד אלמנטר, נובמבר יש למנוע מצב שבו חברות הביטוח הישראליות יהוו בלם וחסם לענף הבנייה בכללותו, אגב חסימת האפשרות לרכוש ביטוח לפרויקטי תשתית והתחדשות עירונית מורכבים הנתפסים כמסוכנים, או לבעלי מקצוע נחוצים שמתקשים להשיג כיסוי ביטוחי

www.polisa.news פוליסה 8 2023 מהדורה מיוחדת יוני שיחה עם מהנדס אזרחי וסו"ב עומרי ניסני / איציק סימון סוכנות לביטוח תפקידו של המהנדס בסוכנות ביטוח לביטוחי בנייה ענף ביטוחי הבנייה עבר בשנים האחרונות לא מעט טלטלות ושינויים, בעיקר בשל שרשרת שינויים והחלטות שהתקבלו בקרב מבטחי המשנה בחו"ל, המספקים לחברות הביטוח הישראליות את המענה והגב הפיננסי. שינוי הגישה של מבטחי המשנה שם דגש על צמצום סיכונים, מעבר לרווחיות "ותפיסת מרחק" מביטוחים שנתפסים, לאו דווקא בצדק, כעתירי סיכון. היות שענף ביטוחי הבנייה הוא מהסקטורים המרכזיים שהרגישו את התמורות האלה, גלי ההדף הגיעו עד לסוכנויות הביטוח עצמן - הן מבחינת תנאי סף, הן מבחינת הליכי חיתום דקדקניים, הן בכל הנוגע לעלייה בהשתתפויות העצמאיות והן בהתמודדות עם חריגים, סייגים ואפילו סירובים מוחלטים לספק ביטוח קבלני. כשם שמבטחי המשנה מבקשים לעשות "פניית פרסה", כך סוכנויות הביטוח צריכות לעשות בדק בית, ובמידה רבה אפילו להמציא את עצמן מחדש. איציק דוגמה טובה מצאנו בסוכנות הביטוח , העוסקת בביטוחי בנייה מזה למעלה סימון שנה, ואשר משלבת לא רק פונקציות של 35 מסוכני ביטוח ויועצים משפטיים, אלא גם מחלקת הנדסה אין-האוס. , מהנדס בניין עתיר עומרי ניסניבראשה עומד ניסיון המחזיק גם ברישיון סוכן ביטוח (ואפילו משלים כעת לימודי משפטים). נפגשנו לשיחה קצרה בכדי להבין כיצד באים לידי ביטוי היתרונות שגלומים בנוכחות מהנדס בניין בסוכנות לביטוחי בנייה. "סוג של גשר מקצועי" "התחום של ביטוחי הבנייה בישראל נמצא כל הזמן בהתקדמות וחשוב להיות עם היד על הדופק", אומר ניסני בפתח שיחתנו. "מבטחי המשנה מציבים אותנו בכל פעם מול מציאות אחרת. ענף הבנייה הישראלי נע בתוך סערות של ביקוש והיצע, וישנם גם ביטוחי התחדשות עירונית הדורשים מומחיות ספציפית. אלה רק חלק מהנושאים שעומדים על הפרק". ניסני מסביר שהשילוב של מהנדס בניין בסוכנות לביטוחי בנייה הוא פתרון הוליסטי לשלל האתגרים שרובצים לפתחם של היזמים, הקבלנים וחברות הביטוח. הוא סבור שכשהדיאלוג בין המבוטחים למבטחות מבוסס לא רק על ידע משפטי וביטוחי אלא גם על הבנה הנדסית בעולם הבנייה, עם סוכן ביטוח שהוא מהנדס שצבר אין ספור שעות נוכחות באתרי בנייה מסוגים שונים ובגדלים שונים - התוצאה הסופית תהיה מיטבית. "מהנדס בניין בסוכנות ביטוחי בנייה הוא סוג של גשר מקצועי", אומר ניסני. "אדם ששולט גם בניואנסים של הפוליסה הקבלנית וגם בעולם הבנייה וההנדסה. ככזה, הוא מסוגל להציע מענה בשני מישורים: הן בהשגת תנאים טובים ונכונים בפרויקטים והן בגיבוש פוליסה כאשר חברת הביטוח מסרבת לחלוטין לבטח את הפרויקט מסיבות שאפשר לפתור ברמה ההנדסית". 38 מהפרויקט הראשון של תמ"א באילת ועד לבנייה על חומות ירושלים ניסני מספר, למשל, על קבלן בעל חזון שביקש לבצע את הפרויקט הראשון של התחדשות , ולא הצליח להשיג 38 עירונית באילת לפי תמ"א ביטוח. חברת הביטוח סירבה לבטח את הפרויקט בטענה שהקבלן לא הציג ניסיון קודם של פרויקטים להתחדשות עירונית באילת. עובדה שהייתה למעשה אוקסימורון מכיוון שמדובר בעיר. 38 היה בפרויקט הראשון מסוגו של תמ"א "הוא הגיע אלינו אובד עצות", נזכר ניסני, "ואכן, במבט ראשון זה היה נראה כמו פלונטר רציני. חברת הביטוח עמדה על סירובה שלא תתגמש, אפילו במחיר של סירוב מוחלט לבטח. בכדי לספק פתרון החלטנו לקחת רגע צעד אחורה. ניתחנו לעומק את רמת הסיכון הצפויה לפרויקט באילת, מתוך הידע ההנדסי שלנו, והשוונו לרמת המורכבות ההנדסית בפרויקטים קודמים של הקבלן שנעשו בעיר, ושהושלמו בהצלחה. "הבדיקה ההנדסית העלתה שהקבלן אמנם באילת, אבל הוא כן סיים 38 לא ביצע תמ"א בהצלחה פרויקטים אחרים בעיר עם רכיבים . למשל, פרויקט 38 שרלבנטיים מאד לתמ"א אחד של חיזוק מבנים קיימים ופרויקט שני של תוספות בנייה". "פנינו לחברת הביטוח ושיקפנו בפניה את תמונת המצב. הסברנו שמבחינת המורכבות ההנדסית של הפרויקטים שנעשו בעבר, לצד ניתוח הנדסי של הפרויקט המיועד לתמ"א , אפשר בהחלט לספק פוליסה על בסיס 38 ניהול סיכונים חכם. חברת הביטוח קיבלה את חוות דעתנו, הנפיקה את הפוליסה, והשאר היסטוריה". הידע ההנדסי בסוכנות הביטוח מאפשר אפילו השגת ביטוח במצבים שבהם הקבלן/ היזם צריכים לשנות את שיטות הביצוע. ניסני מדגים זאת עם אחד מהפרויקטים המורכבים שסוכנות הביטוח סימון לקחה בהם חלק בשנים האחרונות – הקמת המוזיאון החדש במגדל דוד בירושלים. פרויקט שהביא את מחלקת ההנדסה של הסוכנות לרדת לעומק ההנדסי, תרתי משמע, ולבדוק את חומות ירושלים. "הסיפור של מגדל דוד הוא הרבה יותר מסיפור על ביטוח", אומר ניסני בחיוך. "היינו כאן לא רק מהנדסים אלא ממש ארכיאולוגים. היזם קיבל סירובים גורפים מצד חברות הביטוח שחששו מפרויקט שיבוצע על חומות העיר העתיקה". "חברות הביטוח לא היו היחידות שהערימו קשיים", הוא מוסיף. "גם רשות העתיקות הציבה תנאים משלה לגבי שיטת הביצוע, ואסרה על בנייה שתכלול קידוח כלונסאות בסמיכות לחומה". במקום שבו כל סוכנות אחרת הייתה אולי מרימה ידיים, ניסני החליט למצוא פתרון יצירתי. מחלקת ההנדסה בראשותו הובילה סקר מקדים לגבי המצב של הקרקע מתחת לחומה הנראית לעין. הבדיקה הובילה למסקנה שאפשר לבצע את הפרויקט מבלי לקדוח את הכלונסאות בנגיעה עם החומה. "תודות לידע ההנדסי ובזכות ממצאי הסקר, יכולנו להציע שיטת ביצוע חלופית. ההצעה שלנו התקבלה, לשמחתי, והפרויקט יצא לדרך. כל פעם שאני מגיע לירושלים ועובר באזור אני אומר תודה שהייתה לי ההזדמנות לסייע בחידוש אחד מאתרי התיירות הפופולריים והחשובים ביותר בישראל בכלל ובירושלים בפרט". ישנן גם סיטואציות שבהן חברת הביטוח מסכימה להנפיק את הפוליסה אבל הידע ההנדסי של סוכנות הביטוח יכול לזהות חריגים "בעייתיים" ולמנוע מצב שבו המבוטח נכנס לפרויקט עם סיכון מיותר. "אתן לכם דוגמה מהזמן האחרון", אומר ניסני. "קבלן במרכז הארץ שרצה לרכוש פוליסה לביטוח עבודות קבלניות עם חריג למקרי ביטוח כתוצאה ממי תהום. זאת משום שקידוחי הניסיון בקרקע לא הגיעו למי תהום וחברת הביטוח ביקשה לסייג את הכיסוי באירוע של הצפה או התפרצות מי תהום. יכולנו 'לזרום' עם הלקוח וחברת הביטוח ולעצור כאן, אבל מכיוון שאנחנו מבינים את המשמעות ההנדסית והביטוחית של התפרצות מי תהום, רצינו לראות אם אפשר להסיר את החריג". "הגשנו לחברת הביטוח מידע לגבי הסיכון שבחשיפה למי תהום בעקבות מידע שהיה )18 (המשך בעמוד

www.polisa.news פוליסה 9 2023 מהדורה מיוחדת יוני ריבוי תאונות העבודה באתרי בנייה בארץ העלה באופן דרמטי את מספר תביעות השיבוב  שמגיש המוסד לביטוח לאומי כנגד חברות הביטוח, וכתוצאה מכך להסתלקות מבטחי משנה משוק כדי להשיב את מבטחי המשנה הגלובליים לענף הבנייה, חשוב להסדיר את  הבנייה בישראל דבר דומה כבר מתקיים בתביעות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים  מנגנון ההתחשבנות בין הצדדים הסוף לתביעות שיבוב ביטוח לאומי בענף הבנייה? מאת איציק סימון (א) לחוק הביטוח הלאומי מאפשר 328 סעיף (המל"ל) לתבוע פיצויים מוסד לביטוח לאומיל מחברות ביטוח כשהוא מחויב בתשלום גמלאות וקיימת עילה כנגדן כצד שלישי. מקרה קלאסי לכך הוא אירוע תאונה שבו הנפגע זכאי לפיצויים גם מחברת הביטוח של הרכב (מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הפלת"ד) וגם לתגמולי מביטוח לאומי תוך הכרה בו כנפגע עבודה. החוק בישראל קובע שנפגעים לא זכאים לכפל פיצוי ועל כן הפיצויים שניתנים (או שינתנו) מהביטוח הלאומי מקוזזים מסכומי הפיצויים (א) 328 שחברת הביטוח מחויבת בהן. סעיף שתואר לעיל פותח לביטוח הלאומי דלת להגשת תביעת שיבוב באשר לסכומים הללו כנגד חברת הביטוח . הוחלט להתמודד עם העניין על 2018 בשנת ידי ייתור תביעות פרטניות, ונוסח הסדר לפיו המל"ל לא יצטרך לתבוע את חברות הביטוח על כל הליך והליך בנפרד, ובמקום תביעות השיבוב יקבל סכום שנתי קבוע שייגזר מתוך הפרמיות שנגבות בפוליסות ביטוח רכב חובה. משרד באגף התקציביםרכזת הביטוח הלאומי ב וועדת העבודה התייחסה לכך בדיונים בהאוצר , והגדירה את המצב שקדם להסדר זה כנסתב בתור "מנגנון מאד-מאד לא יעיל" אשר "דורש המון-המון תשומות מהמוסד לביטוח לאומי וצריך לומר – תשומות שהן לא בליבת העיסוק .שלו" יישום ההסדר התעכב בשל חוסר היציבות הפוליטי ומגפת הקורונה. לאחרונה הוא אושר (עם שינויים מסוימים) במסגרת העברת התקציב, והוחלט שייכנס לתוקפו בהדרגה .2023 משנת כעת אבחן האם הסדרת מנגנון התחשבנות מתאים לא רק לענף ביטוחי הרכב אלא גם לתחום ביטוחי הבנייה, ואסביר מדוע, לאחר דיונים מקצועיים מעמיקים ובחינה רחבה של הנושא, הגעתי למסקנה כי התשובה לכך היא "כן, בוודאי!". היקף התאונות בענף הבנייה ענף הבנייה מאופיין לצערנו בהיקף גדול מאד מינהל הבטיחותשל תאונות עבודה. ע"פ דו"ח מההרוגים בתאונות העבודה 57% כ- 2021 לשנת מהם 28% בישראל מגיעים מענף הבנייה, כבאתרים שלא דווחו למינהל . הגורמים המרכזיים ) או פגיעה מעצם נע 45% לכך הם נפילה מגובה ( כתוצאה מנפילתו מגובה או מפגיעתו במישור. מאחר שתאונות עבודה בענף הבנייה נגרמות תדיר בשל רשלנות, לעתים קרובות הן מהוות קרקע פורייה להגשת תביעת שיבוב. כלומר, הביטוח הלאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה, מפצה את הנפגע או שאיריו ומגיש תביעה כנגד מי שאחראים לטעמו למקרה. תקנות הבטיחות בעבודה מספקות לו את התשתית המשפטית לזה, עם הגדרה רחבה מאד של מדרגי אחריות על המעורבים: – הוא קבלן ראשי או מזמין "מבצע הבנייה" המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו. על מבצע הבנייה ומנהל העבודה מטעמו מוטלת כיום עיקר האחריות לבטיחות. הוא היזם אשר הזמין את "מזמין העבודה" – העבודה. יכול שהמזמין יוגדר כ"מבצע הבניה". ” - מי שמתקשר בהסכם חוזי עם "קבלן ראשי מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית. קבלן משנה אשר עובדיו "קבלן משנה" – מועסקים באתר הבנייה. ממוני מעורבים נוספים בתביעות אפשריות - בטיחות, מפקחים, מנהלי פרויקט, צדי ג' באשר הם, כגון: ספקים ובעלי מקצוע שמסתובבים באתר, וכיו"ב. תאונות עבודה מקימות עילות כנגד הגורמים האלה, ביחד או לחוד. כך גם ייתכן שהאחריות תונח לפתחם של כמה מהם באופן יחסי. למשל, קביעה כי קבלן המשנה אחראי לנזק בשיעור של בגלל אי אספקת ציוד מגן והטלת אחריות 30% על הקבלן הראשי, מבצע 70% בשיעור של הבנייה, בעקבות אי ביצוע פיקוח ובקרה אחר התנהלות עובדי קבלן המשנה באתר. יזם את משרד הכלכלהלמען הסדר אציין כי לתקנות הבטיחות, המגדירה את 6 ביטול תקנה מעגל האחריות ומטילה על הקבלן הראשי (אם מונה כזה) ומנהל העבודה מטעמו את מלוא האחריות. זאת במטרה לנסח תקנה חדשה שתרחיב את מעגל האחריות ותאפשר הטלת אחריות משמעותית יותר על גורמים נוספים ובמיוחד על היזם. תביעות השיבוב הן גורם מרכזי להסתלקות מבטחי משנה מביטוחי הבניה בארץ הוציא מבקר המדינה דו"ח חמור 2017 בשנת שעניינו "טיפול המוסד לביטוח לאומי בתביעות נגד צד שלישי (שיבוב)". הדו"ח סקר בהרחבה את התשתית החוקית שעליה נשען המל"ל בתביעותיו נגד האחראים לתאונות. ע"פ ממצאיו "מאחר שבמשך שנים לא מיצה המל"ל את מלוא פוטנציאל זכותו לשיבוב מחברות הביטוח, הוא הפסיד כסף רב, והחשש הוא שמדובר במאות מיליוני שקלים". ריבוי התאונות ליבה את האש ויצר עלייה דרמטית במספר תביעות השיבוב המוגשות על ידו כנגד נתבעים המזוהים כאחראים לקרות תאונות וכנגד חברות הביטוח שלהם. תביעות השיבוב של המל"ל הן מהגורמים המרכזיים בגינם מבטחי המשנה הגלובאליים החלו להקשיח את תנאי ההתקשרות, הכיסויים והפרמיות להנפקת פוליסות ביטוח עבודות קבלניות בישראל, ובחלקם לצאת לחלוטין מישראל. סכומי הביטוח המשמעותיים ששולמו על ידי חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי בתביעות שיבוב נחשבים כגורם מצנן עבור מבטחי המשנה בחו"ל, אשר גם כך מצויים (בעיקר על 2018 בהפסדים גדולים משנת רקע תוצרי שינוי האקלים העולמי ונזקי הטבע הקטסטרופליים) ומנסים לצמצם נזקים. תביעות השיבוב של המל"ל בישראל יצרו לא מעט אתגרים כלפי מבטחי המשנה בחו"ל )17 (המשך בעמוד

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=