www.polisa.news פוליסה 5 2023 מהדורה מיוחדת יוני פתרונות לשיפור המצב. פגיעות עובדים בתאונות קשות בענף מולידות תביעות שמטפסות במהירות למיליוני שקלים (לאור הפסיקה הישראלית ובפרט נוכח ראשי נזק כדוגמת "אובדן השתכרות לעתיד" או הלכת השנים האבודות). לפי נתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, מספר ההרוגים בתאונות עבודה בישראל היה גדול מהממוצע 2011-2018 בין השנים במדינות האיחוד האירופאי, ובחלק מהשנים ומעלה. 200% בשיעור של הביטוח הלאומי כגורם לעליית מחירים בביטוחים קבלניים אפקט תביעות השיבוב של המוסד לביטוח הלאומי (המל"ל) הינו גורם ראשון במעלה שמשפיע על שוק ביטוח העבודות הקבלניות בישראל. כידוע, לאחר שהמל"ל מכיר בעובד שנפצע או חלילה נהרג באתר בנייה בתור "נפגע עבודה", הוא נדרש לשלם לו או למשפחתו גמלאות משמעותיות שמצטברות לסכומים נכבדים. לעתים קרובות המל"ל מגיש בהתאם תביעת שיבוב כנגד הקבלן הראשי ו/או היזם או צדי ג' אחרים בהם הוא רואה אחראים לקרות האירוע, או בהיותם אחראים לבטיחות. התביעה מתגלגלת לפתחה של חברת הביטוח המבטחת את הפרויקט. אם הכיסוי בפרק הצד שלישי בפוליסה אכן מוסדר כיאות, חברת הביטוח נאלצת להשיב למל"ל את היוון התשלומים ששולמו ו/או ישולמו בעתיד לנפגע ו/או לשאיריו. "הספורט הלאומי": הגשת תביעות נזיקין נקודה נוספת קשורה לשאלה "האם חברות הביטוח משכילות להקדיש משאבים מספקים להגנה?". כלומר, האם הן משקיעות את המשאבים הדרושים לחוקרי תאונות עבודה מקצועיים, ביצוע תחקור אירוע בזמן אמת והעמדת הגנה נמרצת. לעתים נדמה, לצערי, שלחברות הביטוח בארץ ולמערכת המשפט הישראלית ישנה נטייה ברורה להגיע להסדרי פשרה למרות שפעמים רבות אין לנתבע אחריות והתביעה ניתנת להדיפה בהליך משפטי מלא. בחסות יכולת דלה לטעמי בהגנה והסדרי פשרה, מתקיים כאן סוג של עידוד לתובעים פוטנציאליים שחלקם אינם נפגעים אלא "נפגעים". תגובת חברות הביטוח הישראליות לשינויים שהונחתו על ידי מבטחי המשנה? מגננה כיצד הגיבו חברות הביטוח הישראליות להחמרת התנאים מצד מבטחי המשנה בחו"ל? למגננה. מגננה בשלב ראשון וכצפוי, הן נכנסו שבאה לידי ביטוי בהעלאת מחירים, העלאת השתתפויות עצמיות, החמרת התנאים לקבלת ביטוחים חדשים ואף דחייה לביטוח של פרויקטים מורכבים (או שנחזים להיות מורכבים) כמו שימור מבנים, תוספת מרפסות או ממ"דים למבנים קיימים, תוספות בנייה וכיו"ב. הכלל הוא ברור: ככל שהפרויקט מוערך כבעל סיכון גבוה יותר, כך המבטחות מקשות את התנאים להנפקת הפוליסה עבורו. את המגננה הזו ניתן להסביר לא רק כ"אינסטינקט עסקי בריא" אלא כחלק משינויים עמוקים יותר בתפיסה של חברות הביטוח את עצמן. חברות ביטוח או בתי השקעות? בשנים האחרונות חברות הביטוח בישראל התרחבו הרבה מעבר לשוק הביטוח והפכו במידה רבה לסוג של "בתי השקעות". לעתים נדמה שנוח להן יותר להתמקד בהעצמת ההון של החברה דרך השקעות בשוק ההון ובאפיקים נוספים (כמו השקעות בנדל"ן) ורכישת החזקות ומניות במגוון רחב של תחומים. אנחנו רואים כבר שנים שחברות הביטוח הישראליות מציגות פעילות "מוטת השקעות". הן נחשבות כיום למנהלי ההשקעות הגדולים במשק כאשר לצד היותן חברות ביטוח הן מנהלות לציבור את קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. כלומר, גם שליטה בניהול חיסכון פנסיוני (טווח ארוך) וגם החזקה בחברות אשר מנהלות כספים בטווח הקצר (בעיקר באמצעות קרנות נאמנות). לעתים נראה שככל שהרווחים וההון הצבור של החברה גדל, כך היא "שוכחת" את תפקידה המקורי כחברת ביטוח. ואכן, בשביל מה צריך להסתכן במכירת ביטוח אם ניתן להשיא רווחים טובים לבעלי המניות באמצעות זרוע השקעות? בעיית מיעוט השחקנים – ישראל מול פורטוגל כדוגמה סוגיה חשובה נוספת היא מיעוט השחקנים הפעילים בענף הביטוח בישראל. אני נוסע תדיר לכנסים בתחום הביטוח ופוגש גורמים מקצועיים ממדינות שונות והנתונים תמיד מפתיעים אותי מחדש. מיליון 10 ניקח, לדוגמה, את פורטוגל. מדינה עם חברות ביטוח 37 תושבים שפועלות בה כמקומיות ועוד מאות חברות ביטוח מהשוק האירופאי המשותף. זאת בעוד שבישראל, עם אוכלוסייה בגודל זהה, שירותי הביטוח (המשך בעמוד הבא) על פרויקט עיר דוד: בעזרת שיתוף פעולה מצוין עם מבטחת שליוותה את התהליך והרימה את הכפפה בתמורה לפרמיה ותנאים נאותים, הצלחנו להעמיד פוליסה שאפשרה לפרויקט הלאומי הזה, באתר שהוא מסמליה החשובים של ירושלים, לצאת לדרך
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=