פוליסה

www.polisa.news פוליסה 6 2023 מהדורה מיוחדת יוני חברות בלבד (שגם הן 13 מתחלקים בין כמאוגדות פחות או יותר בחמש קבוצות). הנתונים האלה צריכים להיות מונחים בכל יום, לדעתי, על שולחנו של המפקח על הביטוח. על הרגולטור מוטלת החובה ליצור כלים לכניסת חברות ביטוח חדשות לשוק, כולל חברות עולמיות הנמנעות מפעילות בישראל נוכח הקשיים הרגולטוריים הדרקוניים. אחד החסמים לדוגמה, הינו העובדה שחברות ביטוח זרות אשר אין להן רישיון של "מבטח ישראלי" או "מבטח חוץ", לפי הגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), , לא רשאיות להגיש בישראל 1991 התשמ"אתביעת תחלוף ישירה כנגד הגורם לנזק שבגינו היא חויבה בכיסוי ביטוחי. במאמר מוסגר אציין כי בית המשפט העליון קיבל לאחרונה פסיקה תקדימית בנושא שאפשרה הגשת תביעת תחלוף על ידי מבטח זר אך זה מקרה בודד שקשה לקבוע אם הוא מבשר את העתיד. פסק הדין הנ"ל גם לא הגיע מעולמות ביטוחי הבנייה ולא בטוח שיהיה אפשר להשליך ממנו לענייננו. לא רק בעיה של ביטוח אלא איום ממשי על ענף הבנייה ומצוקת הדיור העלייה בתעריפי ביטוח העבודות הקבלניות בישראל בעקבות המגמה בקרב מבטחי המשנה בחו"ל היא לא רק בעיה שיש לבחון בפריזמה צרה של פרמיות, השתתפויות עצמיות וכדומה. בשורה התחתונה הנזק עלול להיות רוחבי ויש למנוע מצב שבו חברות הביטוח הישראליות יהוו בלם וחסם לענף הבנייה בכללותו, אגב חסימת האפשרות לרכוש ביטוח לפרויקטי תשתית והתחדשות עירונית מורכבים הנתפסים כמסוכנים, או לבעלי מקצוע נחוצים שמתקשים להשיג כיסוי ביטוחי. המועצה הלאומית לכלכלה התוותה אסטרטגיה לדיור לפיה הביקוש לדיור בישראל מחייב דירות 60,000- סיום בנייה של כ מהן במחוזות 33% בשנה (כהמרכז ותל אביב בלבד). בפועל, לצערנו, קצב הבנייה השנתי דירות 47,000- עומד על כ שבנייתן מסתיימת. כלומר, דירות 10,000- "מינוס" של כ שהולך ומצטבר בכל שנה. מצוקת הדיור קשורה למגוון היבטים נוספים (כמו שיווק קרקעות או שיפור צירי תחבורה) אך לביטוחי הבנייה יש תפקיד חשוב. ככל שהקבלנים בישראל יתקשו להשיג ביטוחי בנייה ראויים, כך יקטן בהתאמה קצב הבנייה. הניסיון מלמד שהקשחה בהשגת הביטוחים באה לידי ביטוי גם בעיכוב בלוחות זמנים כאשר פרויקטים מורכבים דורשים לעתים אפילו חודשים ארוכים להנפקת פוליסה ראויה. הפתרונות וההזדמנות – איזו חברת ביטוח "תרים את הכפפה"? לאחר שתיארנו את הסיבות למצב הקיים ואת הבעיות הקיימות כיום בשוק ביטוחי הבנייה נוכח התפאורה שנוצרה, חשוב לי לנסות ולשרטט נתיב יציאה. אנסה להניח כאן סל פתרונות וקול קורא לחברת ביטוח שתשכיל לחצות את הרוביקון ולנצל את ההזדמנות לטובתה ולטובת השוק בכללותו. ראשית אתייחס להתנהלות חברות הביטוח מבחינת דחיית ביטוחים עבור פרויקטים שנראים, לכאורה, מורכבים ועתירי סיכון. פעמים רבות חברות הביטוח הישראליות יכולות להציע ביטוח לפרויקט אך נמנעות מלהשקיע את המשאבים הדרושים כדי לפרק את נתוני ניתן כן הפרויקט לגורמים ולבחון הנדסית כיצד לתת פתרון. לא אחת, ההעדפה היא להימנע מחשש לכניסה ל"הרפתקה" שעלולה לסבך אותן. אני גורס שגם במצבים שנראים מורכבים במבט ראשון אפשר בהחלט למצוא פתרון. סיפור הביטוח של פרויקט מגדל דוד בירושלים, כמשל דוגמאות יש לי למכביר ואחת מהן משקפת היטב את הגישה שלעניות דעתי יש לאמץ. לאחרונה לקחנו בסוכנות הביטוח שלנו חלק בפרויקט מורכב ומאתגר של בניית מרכז מבקרים חדש למוזיאון מגדל דוד בלב חומות העיר העתיקה בירושלים. מובילי הפרויקט התקשו מאד להשיג את הביטוח לאור שורה של אתגרים הנדסיים ובכללם: דרישות רבות מצד רשות העתיקות, חשש מקריסת החומה העתיקה כתוצאה מחפירה עמוקה בצמידות לה, עבודה באתר תיירותי שוקק וצפוף שממשיך להיות פעיל בזמן ביצוע העבודות ועוד. ביצענו סיעור מוחות עם המתכננים והמפקחים, למדנו את הפרויקט (במשרדנו מועסק מהנדס בניין במשרה מלאה), דרשנו לבצע ווידוא להנחות היסוד באשר לביסוס הקיים או לא קיים לחומת מגדל דוד ודרשנו בדיקות הנדסיות לניתוח הקרקע שמתחת לחומה. בעקבות הממצאים המפתיעים, המתכננים נשלחו לעדכן תוכניות שתאמו ביצוע בטוח של הפרויקט - הנדסית ובטיחותית. ארזנו הכול לסקר שנגע בעצבים החשופים של המיזם

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=