פוליסה

www.polisa.news פוליסה 10 2023 מהדורה מיוחדת יוני מאת מהנדס אזרחי וסו"ב עומרי ניסני / איציק סימון סוכנות לביטוח כל קבלן או יזם בישראל יודע שעבודות בנייה מתחילות בראש ובראשונה בקרקע, ולעתים קרובות בניתוח מעמיק (תרתי משמע) של מי התהום הרוחשים תחתיה. פרויקט או מיזם נדל"ני שכולל גם חפירות עמוקות (לטובת חניונים, מרתפים וכדומה) מחייב ביצוע בדיקות מקדימות, בין היתר לגבי הימצאותם של מי תהום במקום. בדיקות כאלה כוללות קידוחי ניסיון בשלבי התכנון, חוות דעת מקצועיות של יועצי קרקע והידרולוגים מומחים ועוד. זאת, כדי לענות על השאלה, האם יהיה צורך להתמודד עם מי תהום ולא פחות חשוב מכך: כיצד? (קיר סלארי? כלונסאות? שאיבה?). במאמר הקצר הבא נעסוק בסוגיה מנקודת המבט הביטוחית: כיצד ביטוח עבודות קבלניות מתייחס להימצאות מי תהום באתר, לאור הסיכונים הרבים שמגולמים בהם (ושיתוארו בקצרה להלן). ניגע בנושא הרגיש גם בהקשר לשינויים הדרמטיים שעברו ועוברים על ענף ביטוחי הבנייה בשנים האחרונות, ואשר שינו מקצה לקצה את הגישה של חברות הביטוח בישראל כלפי סוגיית מי תהום באתרי הבנייה. הסיכונים לאתר הבנייה בגין מי תהום בישראל קיימים למעשה שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום: אקוויפר החוף שמשתרע מבנימינה בצפון לרצועת עזה בדרום, ואקוויפר ההר שנמצא בין הכרמל לבקעת באר שבע. במילים אחרות, מרבית האזורים המיושבים בארץ נמצאים במידה כזו או אחרת מעל אחד מהאקוויפרים. התמודדות עם מי תהום באתר הבנייה מגלמת מאז ומעולם סיכונים רבים הן לאתר עצמו והן למבנים סמוכים. דוגמה נפוצה היא התפרצות (צפויה או בלתי צפויה) של מי תהום כאשר הקבלן מתקשה להשתלט על פרץ המים וההצפה, בין אם משום שהמשאבות שהוצבו במקום לא מצליחות לעמוד בעוצמה ובין אם בגלל שהמים פרצו באופן פתאומי לחלוטין כאשר אין באתר שאיבה כלל. תהיה הסיבה אשר תהיה, התפרצות מי תהום מסכנת את העובדים ויכולה לגרום לנזקים משמעותיים לעבודות. במקרים חריגים היא עלולה אפילו להביא להתמוטטות של יסודות וכלונסאות הנשטפים בזרם. כלים לא זו אף זו, פריצת מי תהום היא מהלך של . דהיינו, כאשר המים זורמים מנקודה א' שלובים לנקודה ב', קיים סיכון לנזק למבנים סמוכים. זאת בשל הפרת המאזן ההידרולוגי, העלולה לגרום להיווצרות בולענים מסוכנים, לגלישות קרקע ועוד. כך גם פריצת המים מסכנת את הציוד היקר באתר הבנייה ויכולה להסב נזקים קשים עד כדי "אובדן מוחלט". הגישה של חברות הביטוח כלפי סוגיית מי תהום באתרי הבנייה טלטלה 2019 ענף ביטוחי הבנייה עבר מאז נוכח שינויים בגישת מבטחי המשנה בחו"ל, חברות הביטוח הבינלאומיות הנותנות לחברות הישראליות את הגב הפיננסי (ולעתים המקצועי). , נוכח שורת הפסדים מצטברים, 2019 החל ממבטחי המשנה בחו"ל שינו גישה והחליטו לגבש תוכניות עסקיות ששמות דגש על צמצום הפסדים ומעבר לרווחיות. ענף ביטוחי הבנייה היה מהראשונים "לשלם את המחיר". בישראל, מדובר במהלומה של ממש. זאת, לאור מספר פרמטרים ייחודיים המאפיינים את המוסד ענף הבנייה המקומי. למשל, מעורבות בתביעות שיבוב לאחר פגיעה לביטוח לאומי בעבודה, או מערכת משפט שדוגלת במשטר נזיקין סוציאלי, המביא גם תביעות של עובדים זוטרים לסכומים גבוהים (ראו לצורך העניין את ראשי הנזק כמו אובדן השתכרות לעתיד בפציעות קשות או פסיקות כ"הלכת השנים האבודות" במקרי מוות). אם בעבר מי התהום באתרי הבנייה בארץ לא היו מוזכרים כלל בפוליסה ולא היוו נושא קריטי הדורש התייחסות ספציפית, היום אנחנו נמצאים בעידן אחר לחלוטין. כיום חברות הביטוח רואות בסיכוי להימצאות מי תהום בחפירה כסיכון שלא מקלים בו ראש, במיוחד לאור מספר מקרים מפורסמים שאירעו באתרי בנייה בארץ של התפרצות מי תהום. יודגש כי לישראל יש גם מאפיינים מיוחדים בנושא באופן ספציפי. למשל, אתרי בנייה רבים של התחדשות עירונית שמבוצעים בלב הכרך העירוני, תוך פתרונות של חפירות עמוקות לאור מצוקת החנייה, ובסמוך למבנים קיימים, לעתים תוך שינוי המאזן ההידרולוגי. הפקת פוליסת ביטוח עבודות קבלניות דורשת בכל הליכי חיתום דקדקניים ופרטניים כיום הנוגע למי תהום. תהליך החיתום כולל ירידה לרזולוציות קטנות ומגיע עד בחינת זהות קבלן ההשפלות (מה זה קבלן השפלות? אולי אפשר להסתפק בקבלן) ברמת העבר והניסיון, ועד עמידה על קוצו של יוד לגבי הניסיון של הקבלן הראשי בביצוע פרויקטים דומים. ככל שיש חשש לנזקים כתוצאה ממי תהום, ויהיה זה החשש הקטן ביותר, חברות הביטוח מגבילות את הכיסוי באמצעים שונים, לעתים על ולעתים השתתפויות עצמיות גבוהות במיוחדידי .החרגות מוחלטות בפוליסהבאמצעות הכללת רוצה לומר, קבלן או יזם שנכנס לפרויקט עם סיכון למי תהום צריך לקחת בחשבון שהפוליסה הקבלנית שלו תהיה מוגבלת (במקרה הטוב) ביום פקודה. כיצד ניתן להתמודד עם מי התהום ברמה הביטוחית? קבלנים ויזמים רבים שואלים, בצדק, מה אפשר בכל זאת לעשות. הרי התשובה "אי אפשר" לא יכולה להתקיים במציאות שבה הביקוש עולה על ההיצע, וכשפרויקטים רבים לבנייה מבוססים הן על חפירות עמוקות והן על קיומם של מי תהום. התשובה הביטוחית קיימת, אבל לא חד משמעית. היא דורשת "ניהול סיכונים" עם מודעות לפתרון הביטוחי הרזה ואמצעים שונים שיכולים להקטין את הנזק (ככל שייגרם). ראשית, על היזם להבין שברצותו להיכנס לפרויקט מורכב, חלק מהסיכון אין באפשרותו לחלוק עם חברת ביטוח וייתכן שיצטרך, כתוצאה, לנגוס בחלק מהרווח היזמי שלו. לכן על היזם לנקוט בכל הצעדים כדי לצמצם את חשיפתו. לאחר מיצוי המו"מ עם חברת הביטוח – להגדיר את הסיכונים המונחים לפתחו ואת הדרכים להתמודדות. שנית, וכמשתמע - חשוב לתת ביטוי ברור לסוגיית מי התהום בהתקשרות של היזם ו/ או הקבלן הראשי עם קבלן ההשפלה (יש מושג כזה, קבלן השפלה?) או קבלנים אחרים רלבנטיים (כמו קבלני קידוחים או קבלני חפירות). יש לוודא מבעוד מועד שלקבלנים הללו שנכנסים בשערי האתר יש פוליסת ביטוח מקיפה הנוגעת לנזקים שהם עלולים לגרום כתוצאה מהתפרצות מי תהום. התקשרות עם קבלן משנה ללא פוליסת ביטוח ראויה עלולה להביא למצב שבו הקבלן הראשי או היזם יישאו בנזקים הכבדים שייגרמו, מבלי שתהיה להם האפשרות להתחלק עם חברת הביטוח של קבלן המשנה. בנוסף, יש להבהיר את תחומי האחריות הללו גם בהתקשרות החוזית מול קבלני השפלת מים, חפירה או קידוחים. בזמן העבודות עצמן יש לערב אנשי מקצוע ויועצי קרקע, ולא פחות חשוב – לתעד את כל הפעולות שבוצעו כדי שיהיה ניתן להוכיח שלא נלקחו סיכונים מיותרים ולא בוצעו צעדים בחוסר )18 (המשך בעמוד בישראל קיימים שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום: אקוויפר החוף שמשתרע מבנימינה  התמודדות עם  בצפון לרצועת עזה בדרום, ואקוויפר ההר שנמצא בין הכרמל לבקעת באר שבע מי תהום באתר הבנייה מגלמת מאז ומעולם סיכונים רבים הן לאתר עצמו והן למבנים סמוכים המים שמתחת לפני השטח: סוגיות ביטוחיות בהתמודדות עם מי תהום באתרי בנייה בישראל

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=