פוליסה - נובמבר 2021

62 / 2021 נובמבר פוליסה www.polisa.news עיון בספרות המחקר העיוני בתחום דיני הביטוח מעלה זה זמן רב את דחיקת רגלי המבטחים מפני "עליית קרנן של תפיסות צרכניות" (כמשמען ) בדיני החוזים בכללם, וגם Consumer Society- ו Fair Traiding – אוניברסיטה בר , דיני ביטוח, שלינגר ו שוורץ בהם. לדעת מלומדים (ראה ) "החוזה עצמו איננו עוד מכשיר שבאמצעותו כל צד מיגן אך 2005 , אילן ורק על האינטרסים שלו, אלא מוטלת עליו החובה לשוות לנגד עיניו גם את האינטרסים של הצד האחר" ו"ערכים כמו אמון, סולידריות ואפילו אלטרואיזם באו במקום הדוקטרינה של 'ייזהר הקונה". מטבעם, גבולות ערכים אלה "עמומים ונתונים לפיתוח משפטי", וזה כחצי יובל שנים עדיין קשה להציב "מודלים מנחים קונקרטיים לשימוש (בהם)". לדעתם נוצרה "אי ודאות ביחסים החוזיים" דווקא בענף הביטוח "שכל תכליתו ליצור ודאויות", וזאת, למרות חוק חוזה הביטוח שנועד להגדיר ולמסגר את מוסכמות הענף. לכאורה, נוצר בפסיקה מעבר "למשטר משפטי הקרוב לאחריות מוחלטת ) על ידי אימוץהלכותשצמצמו 361-362 ' המוטלתעלהמבטחים" (שם, עמ מאוד את "חובת הגילוי" החלה על המבוטחים לכדי איסור מצג שווא, מתן תשובותאך ורקעלשאלותשנשאלו ופטורמלנדבמידעמיוזמתםבעניינים שלא נשאלו עליהם במפורש. אזהרה היא, אם כך, למבטחים "להפנים את הרחבת אחריות המבטח כלפי המבוטח" ובהתאם - "להקפיד על טקסטים ביטוחיים חוזיים, שיהיו בהירים ויובאו למודעותם של המבוטחים" על מנת (כך במפורש) להקשות על בית המשפט ב"חילוץ המבוטח ממחדליו". הסכנההיא להתפתחותפרשניתמרחיקת לכתמדי לחוזי הביטוחהעשויה לצמוח בבתי המשפט, מעבר לסטנדרטים המחמירים שהיו נהוגים ממילא ). פסיקות אקטואליות שלהם 77 ' , ביטוח, עמ אלון ברנר מקדמת דנא (ראה שבוטלה הלכת פיקאלי , הלכת בית הכנסת ברמת חן, וגם הלכת סלוצקי ( בדיון נוסף) מעידות על כך, ועל אימוץ דוקטרינות "צרכניות", שעניינן ב"ציפיות המבוטח", הנהוגות בארה"ב. על מקומן במדרג הפרשנות של ). להבנתם 341-342 ' חוזי ביטוח ראה בדעת שוורץ ושלינגר (שם, עמ ) לכאורה "נסתם הגולל במידה רבה על יכולתו של המבטח 380 ' (עמ לנסח בטקסט הביטוחי החרגות אשר יסירו מעליו במקרים מסוימים את האחריות לתשלום תגמולי הביטוח". דוקטרינות אלה אכן נתקבלו בחרדה על ידי המבטחים (ראה ביטאונם "ביטוח" דאז שתהה מה אירע למימוש ציפיות המבטחים). לכאורה, ישבכך כדי לעורר ולגבשאצל המבטחיםהגנות ראויות וקפדניות, במלל ובנוהל, מפני אי הוודאות הצפויה להם במחלוקות עם מבוטחיהם, אם וכאשר תהא דעת משפטניהם שדרישת המבוטח אינה עומדת במבחן כוונתם הסבירה בכריתת הביטוח. למרבה הפליאה לא כך הוא, ולדאבון , להתוות הפיקוח על הביטוח הלב נוהלי תוכניות ביטוח שפורסמו על ידי עריכה וניסוח נכונים ורהוטיםשל מסמכי ביטוח, לא צלחו דיים. אנו מוצאים דוגמאות למכביר להזנחת החיתום הראוי והמעמיק בשל לחצי שיווק אגרסיביים: בביטוחי חיים ותאונות קולקטיביים קוצר טופס ההצעה, אם קיים, לכדי שאלותספורותשאין בהן כדי לשקףאתהסיכון הפרטני כהווייתו , בדבר 34 ' (ראה ירון אליאס, ביטוח בריאות פרטי, הוצאת דין וביטוח, עמ הוויתור הנעשה על ידי מבטחים מסוימים על ביצוע הליכי חיתום מסודרים לפני כריתת חוזה הביטוח "מטעמי חסכון בעלויות קשירת העסקה"); ) "נעים 17.8.21- ב פוליסה (פורסם ב לימרה ו מקינזי במחקר שנערך על ידי מבטחים רבים לכיוון של חיתום אוטומטי המדלג על בדיקות רפואיות”; עוד נמצא כי הפעילות הדיגיטלית הנפוצה לאחרונה מאפשרת חיתום אוטומטי וסילוק תביעות מהיר ביותר (!) ככלי עזר בהרחבת מעגל הלקוחות; מפיצים למיניהם מפרסמים בקרב סוכני הביטוח את יכולתם לדיוור אוטומטי של טפסי הצעה למבטחים שונים; גם הוראת החוק בדבר צירוף תשובות המבוטח 4 לפוליסה (סעיף בחוקחוזההביטוח) אינה מקוימת, לאור פרשנות מקילה שלה (ראה דעת ח. כהן, המשפט, עמ' , בדבר החזקה 850 שבכך מעיד לכאורה המבטח עצמו כי אינו רואה את התשובה כ"מהותית"); וכיוצא באלה. מסתבר גם שגיוס משאבי כוח אדם להפקת מסמכי הפוליסות, ואפילו לחיתום גופו, אינו מסווג את העוסקים בכך ברמה מקצועית קפידה, וה"חיתום" מפנה את מקומו ל"ניהול יעיל". דעת המלומדים אינה נוחה מתופעות אלה, ורואה במרביתן סיכון רב ) מאזכר 74-75 , הערות שוליים 9.22 (דיני ביטוח, פרק אליאס למבטחים. את פסיקת ערכאות שבמקרים רבים יש לראות את התייחסות המבטח ) שבו המבטח "עצם את עיניו, התרשל והתעלם Waiver( " כחלק מ"ויתור מאינפורמציה שאלמלא רשלנותו הייתה נחלתו". נפסק כי במקרים אלה מושתק המבטח מלטעון שלא ידע או שהוטעה, ולדעתו, אין לקבל מצב בו הצהרת המבוטח נבדקת לראשונה לאחר קרות מקרה הביטוח, בבחינת "חיתום בדיעבד" שאכן נשלל על ידי הפיקוח על הביטוח ואינו סביר. לאמירות אלה משמעות לא רק לביטוחי חיים ובריאות או לביטוחים קולקטיביים (למשל: בביטוחי רכב של ציבורי עובדים) אלא גם לביטוחים אחרים, שבהם מתרשלים המבטחים בניסוח מלל הפוליסה ובמצג מסודר ורצוף של המיגונים הנדרשים, ולא נשקלים היבטי הסיכון עד תומם. אימת "נתח השוק" ו"היקף מחזורי הפרמיה" מכריעה את צרכי החיתוםהראוי של עסקות הביטוח. זאת אחת הסיבות לכלילת פסקאות אוטומטיות וממוכנות ב"רשימת הפוליסה", למניעת שיבושי לשון מצד העוסקים בהפקתן וליצירת נוסחים מוסמכים. גם מהירות התגובה בטיפול בתביעות, שבה מתפארים מבטחים בפרסומיהם, עלולה להיות מסוכנת להם, כשאין "דרך חזרה" מהחלטות זריזות שגויות. מניסיוני למדתי כי גם הנחיות חיתום, המופצות בקרב חתמים על ידי ההנהלה, אינן עומדות בפני לחצי השעה, הסוכן וההנהלה עצמה. ב"מידרג סמכויות" לאישור עסקאות מיוחדות אין פתרון ממצה, ונראהשגםתפקודי בקרה וביקורתהםפאסיביים ומאוחרים. אכן, מרבית התופעות הללו ליוותה את משק הביטוח שנים ארוכות, אך כאשר נוספו עתה (א) מגמת הצרכנות המאפיינת עוד ועוד, וביתר שאת, את פסיקת ערכאות, (ב) עידוד תחרות על ידי הרשויות, (ג) היצע מתרחב של מבטחים, ו(ד) "פלאי" הדיגיטציה המתחוללת עתה, יחד עם הצורך לפגוש את הלקוחות מעל במות נגישות, ממוכנות ומהירות תגובה - מתגלה חולשת המבטחים לעמוד בפני אתגרי המחר. כמאמר המובאה השייקספירית –"לא בשמים האשמה אלא בעצמנו" – ראוי שמשק הביטוח יתמודד כפי הצורך בטלטלה המשקית שעוד נכונה לו. הפניקס הכותב הוא יועץ ביטוח וניהול סיכונים, בעבר שימש כחתם ראשי ב כלל ביטוח ומשנה למנכ"ל זריזות בהליכי ביטוח – יעילות או סיכון? מאת יעקב קיהל אנו מוצאים דוגמאות למכביר להזנחת החיתום הראוי והמעמיק בשל לחצי שיווק אגרסיביים חוות דעת